בלוג

בשוק החוזים העתידיים, לכל חוזה יש חודש מסוים שבו הוא "פוקע" – כלומר, מסתיים וצריך להסדיר אותו. החודש הזה נקרא "חודש החוזה" או "חודש המסירה", והוא אחד המאפיינים המרכזיים של כל חוזה עתידי.

למה יש חודשים שונים לחוזים עתידיים?

חוזים עתידיים הם הסכמים לקנות או למכור סחורה או נכס פיננסי בתאריך מסוים בעתיד. כל חוזה כזה נקבע מראש לאיזה חודש הוא שייך – לדוגמה: חוזה נפט ליוני, חוזה חיטה לספטמבר, חוזה זהב לדצמבר. הסיבה לכך היא שלכל סוחר או חברה יש צרכים שונים: יש מי שצריך להגן על מחיר הסחורה לחודש מסוים, ויש מי שרוצה לסחור על תנועות המחיר בטווח קצר או ארוך.

איך מזהים את חודש החוזה?

בכל סימול של חוזה עתידי תמצאו קוד שמייצג את החודש. לכל חודש יש אות באנגלית שמסמלת אותו, לדוגמה:

• ינואר – F

• פברואר – G

• מרץ – H

• אפריל – J

• מאי – K

• יוני – M

• יולי – N

• אוגוסט – Q

• ספטמבר – U

• אוקטובר – V

• נובמבר – X

• דצמבר – Z

למשל, חוזה על קקאו לספטמבר 2025 יופיע כ-CCU25: CC (קקאו), U (ספטמבר), 25 (שנת 2025).

מה קורה בחודש הפקיעה?

בחודש הפקיעה, החוזה מסתיים. יש שתי אפשרויות:

• מסירה פיזית: במקרים מסוימים, מי שמחזיק בחוזה חייב למסור או לקבל את הסחורה (למשל חיטה, נפט).

• סגירה כספית: ברוב החוזים הפיננסיים, פשוט מתבצעת התחשבנות כספית – כלומר, מחשבים את ההפרש בין מחיר החוזה למחיר השוק ומעבירים את הסכום בין הצדדים.

רוב הסוחרים לא מחזיקים את החוזה עד הפקיעה, אלא סוגרים או מגלגלים (Roll) את הפוזיציה לחוזה של החודש הבא כדי להימנע ממסירה פיזית.

למה זה חשוב לסוחר?

• נזילות: החוזים של החודש הקרוב ("חוזה פעיל" או "Front Month") הם הכי סחירים – יש בהם הכי הרבה קונים ומוכרים.

• מחיר: לפעמים יש הבדל במחיר בין החוזים של החודשים השונים, בגלל עונתיות, עלויות אחסון או ציפיות השוק.

• מניעת הפתעות: מי שלא שם לב לחודש החוזה עלול למצוא את עצמו מקבל דרישת מסירה לסחורה אמיתית!

לסיכום

חודשים בחוזים עתידיים הם חלק בלתי נפרד מהמסחר – כל חוזה שייך לחודש מסוים, עם קוד קבוע. חשוב לדעת באיזה חודש אתם סוחרים, מתי החוזה פוקע, ומה המשמעות של הפקיעה. כך תסחרו בביטחון, תימנעו מהפתעות, ותוכלו לבחור את החוזה שהכי מתאים למטרות שלכם.

חוזה עתידי על נפט:

חוזה עתידי על נפט הוא הסכם בין שני צדדים – קונה ומוכר – שמתחייבים לקנות ולמכור כמות מסוימת של נפט (לרוב 1,000 חביות) במחיר קבוע ובתאריך מסוים בעתיד. זהו כלי פיננסי נפוץ שמאפשר לסוחרים, משקיעים וחברות להגן על עצמם מתנודות חדות במחיר הנפט, או לנסות להרוויח משינויים במחיר.

איך זה עובד?

נניח שהיום חודש מאי, ויש חוזה עתידי על נפט שיפוג בסוף יולי. הקונה והמוכר מסכימים ביניהם על מחיר – למשל, 75 דולר לחבית. בתאריך הפקיעה, הקונה חייב לקנות מהמוכר את הנפט במחיר הזה, והמוכר חייב לספק את הנפט (או, ברוב המקרים, פשוט לבצע התחשבנות כספית על ההפרש).

למה משתמשים בחוזים עתידיים על נפט?

• הגנה (Hedging): חברות תעופה, יצרני נפט או בתי זיקוק משתמשים בחוזים כדי להבטיח מחיר קבוע לנפט שהם קונים או מוכרים, וכך להימנע מהפתעות לא נעימות אם המחיר בשוק יעלה או ירד בחדות.

• ספקולציה: משקיעים וסוחרים מנסים להרוויח מהימור על כיוון המחיר. אם הם חושבים שהמחיר יעלה, הם קונים חוזה; אם הם חושבים שירד – הם מוכרים חוזה. הרווח או ההפסד נקבעים לפי ההפרש בין מחיר החוזה למחיר בשוק ביום הפקיעה.

דוגמה פשוטה

נניח שקנית חוזה עתידי על נפט במחיר של 75 דולר לחבית, על 1,000 חביות (כל חוזה סטנדרטי). אם ביום הפקיעה המחיר בשוק עלה ל-80 דולר, הרווחת 5,000 דולר (5 דולר כפול 1,000 חביות). אם המחיר ירד ל-70 דולר, הפסדת 5,000 דולר.

איך סוחרים בחוזים עתידיים על נפט?

החוזים נסחרים בבורסות מיוחדות (למשל, CME בארה"ב) והם סטנדרטיים – כלומר, כל חוזה מייצג אותה כמות נפט, אותו סוג (לרוב WTI או Brent), ואותו תאריך פקיעה. כדי להיכנס לעסקה, לא צריך לשלם את כל הסכום מראש, אלא רק "ביטחונות" (Margin) – סכום קטן יחסית שמאפשר שליטה על סכום גדול. זהו מינוף, שמגדיל גם את פוטנציאל הרווח וגם את הסיכון.

מה קורה בסוף החוזה?

ביום הפקיעה, יש שתי אפשרויות:

• התחשבנות פיזית: הקונה מקבל את הנפט בפועל, והמוכר מספק אותו (קורה בעיקר אצל חברות גדולות).

• התחשבנות כספית: הצדדים פשוט מתחשבנים על ההפרש בין מחיר החוזה למחיר בשוק, בלי להעביר חביות נפט אמיתיות (רוב הסוחרים הפרטיים בוחרים באפשרות זו).

למה זה חשוב?

חוזים עתידיים על נפט מאפשרים לכל אחד – מחברות ענק ועד סוחרים קטנים – להגן על עצמם, לגדר סיכונים, או לנסות להרוויח מתנודות המחיר. אבל חשוב להבין: מדובר בכלי מסוכן, עם מינוף גבוה, שיכול להוביל להפסדים מהירים אם לא נזהרים.

לסיכום

חוזה עתידי על נפט הוא הסכם מחייב לקנייה או מכירה של נפט במחיר ותאריך קבועים מראש. זהו כלי מרכזי בשוק הסחורות, המשמש גם להגנה וגם לספקולציה. לפני שנכנסים למסחר כזה, חשוב להבין את הסיכונים, את עקרון המינוף, ואת כללי המשחק בבורסות החוזים העתידיים

השפעת אירועים גלובליים על שוק החוזים העתידיים

שוק החוזים העתידיים הוא אחד מהשווקים הדינמיים ביותר בעולם הפיננסי. בכל רגע נתון, מחירי החוזים העתידיים מושפעים ממגוון עצום של גורמים, אך לאירועים גלובליים יש השפעה דרמטית ומיידית במיוחד. במאמר זה נסביר בפשטות מה זה אומר, איך זה קורה, וניתן דוגמאות מהחיים.

מה זה "אירועים גלובליים"?

אירועים גלובליים הם התרחשויות גדולות שמתרחשות בעולם ומשפיעות על כלכלה, מסחר, ביטחון, בריאות או מדיניות. דוגמאות: מגפות (כמו הקורונה), מלחמות, סנקציות, אסונות טבע, בחירות במדינות גדולות, החלטות ריבית של בנקים מרכזיים, או הסכמי סחר בין מדינות.

איך אירועים כאלה משפיעים על שוק החוזים העתידיים?

החוזים העתידיים הם הסכמים לקנות או למכור נכס (כמו נפט, זהב, חיטה, מדד מניות ועוד) במחיר קבוע ובתאריך עתידי. המשקיעים משתמשים בהם כדי להגן על עצמם מתנודות מחירים או כדי לנסות להרוויח מתנועות השוק.

כאשר קורה אירוע גלובלי גדול, השוק מגיב במהירות – לפעמים תוך שניות. למה? כי אירועים כאלה משנים את הציפיות לגבי העתיד:

• האם יהיה מחסור בנפט בגלל מלחמה?

• האם מגפה תפגע בייצור המזון בעולם?

• האם החלטה להעלות ריבית תגרום לירידה בביקוש לסחורות?

המשקיעים ממהרים לשנות את הפוזיציות שלהם, מה שיוצר תנודות חדות במחירים.

דוגמאות לאירועים גלובליים והשפעתם

1. מגפות (כמו הקורונה):
מגפת הקורונה גרמה לסגירת מפעלים, ירידה בנסיעות, ירידה בביקוש לנפט, ולחוסר ודאות כלכלית עולמית. התוצאה: מחירי הנפט צנחו, מחירי חיטה עלו בגלל חשש ממחסור, ושוקי המניות הפכו לתנודתיים מאוד.

2. מלחמות ועימותים גיאופוליטיים:
מלחמות במזרח התיכון, לדוגמה, מעלות את מחירי הנפט בגלל חשש לפגיעה באספקה. עימותים בין רוסיה לאוקראינה השפיעו על מחירי חיטה וגז טבעי, כי שתי המדינות הן ספקיות עיקריות של מוצרים אלו. גם מתיחות בין סין לארה"ב יכולה להשפיע על מחירי מתכות, שבבים ומדדים עולמיים.

3. החלטות ריבית של בנקים מרכזיים:
כאשר הבנק המרכזי בארה"ב (הפדרל ריזרב) מעלה ריבית, המשקיעים נוטים להעדיף השקעות סולידיות יותר, מה שיכול לגרום לירידה במחירי חוזים עתידיים על מניות וסחורות. לעומת זאת, הורדת ריבית מעודדת השקעה בסיכונים, מה שמוביל לעליות מחירים.

4. אסונות טבע:
רעידות אדמה, שיטפונות או בצורות באזורים חקלאיים מרכזיים יכולים להוביל לעלייה במחירי החוזים העתידיים על תירס, חיטה, קפה ועוד, בגלל חשש ממחסור עולמי.

5. הסכמי סחר או סנקציות:
הסכמי סחר חדשים בין מדינות גדולות יכולים להוזיל מחירים או להעלות אותם, תלוי בהסכם. סנקציות על מדינות כמו איראן או רוסיה משפיעות על מחירי נפט, גז ומתכות.

למה חשוב להבין את זה כסוחר ממומן?

סוחר ממומן פועל עם הון של חברה חיצונית, ולכן עליו להיות מודע לסיכונים ולתנודתיות שהאירועים הגלובליים יוצרים. תנודות חדות יכולות להוביל לרווחים מהירים – אך גם להפסדים גדולים.
חברות פרופ-טריידינג דורשות מהסוחרים לעמוד בכללי ניהול סיכונים קפדניים, במיוחד בזמנים של חוסר יציבות עולמית.

איך אפשר להיערך?

• לעקוב אחרי חדשות עולמיות והשפעתן על השווקים.

• להפעיל ניהול סיכונים הדוק – להשתמש בסטופ-לוס, לא לקחת פוזיציות גדולות מדי.

• להבין שהשוק יכול להגיב במהירות ולעיתים בצורה לא צפויה.

• ללמוד מההיסטוריה: כל אירוע גדול בעבר יצר הזדמנויות, אך גם סיכונים.

לסיכום

אירועים גלובליים הם כמו גלי ענק שמרעידים את שוק החוזים העתידיים. הם יכולים להוביל לרווחים מהירים – אבל גם להפסדים כואבים. סוחר ממומן, ובעצם כל משקיע, חייב להבין את ההשפעה של אירועים כאלה, לפעול בזהירות, ולהיות מוכן להגיב בזמן אמת לשינויים. כך אפשר להפיק את המיטב מהשוק, גם בתקופות של סערה עולמית.